דבר, 9 לינואר, 1948
מאת:
משה ליבוביץ
(מכתב מניו-יורק)
המשורר אברהם רגלסון קבע עתים להפיץ שירה ברבים בעיר ההומיה ניו-יורק, להבטיח לצמאי-תרבות ידיעה ועמדה לגבי המתהווה בעולם הספרות העברית. על כן נודעה חשיבות לכל הרצאה, שהמשורר מעניק לקהל שומעיו-מעריציו. פעם דיבר אנגלית על רבי יהודה הלוי "המנעים זמירות", ופעם על הפואימה שלו "חקוקות אותיותיך", שהופיע ב"התקופה" כרך ל-ל"א, שרבים התקשו לדלות מכמניה ונתבקש המשורר לפירושים. החדר הצנוע שהנהלת "אדיוקיישונל אליאנס" העמידה לרשותנו היה מלא מפה אל פה. היו"ר מר משה שטרקמן, מעורכי העתון היומי היידישאי "דער טאָג", השמיע בעברית עסיסית דברי הערכה ושבח למשורר אברהם רגלסון וליצירתו בשירה ובפרוזה שירית. בעשרים פרקי הפואימה מביע המשורר את הערצתו וחיבתו למשוררינו ומדקדקינו, שהעשירו את אוצרות לשוננו.
בשעת ההרצאה נכנס לאולם
זלמן רובשוב
,* עורך "דבר", שבא לניו-יורק לרגל הדיונים באו"מ. הוא ישב בתוך קהל השומעים. היו"ר הזמינו למסור על מהלך הענינים בלייק סאַכּסֶאס. רובשוב קם ואמר:
"במקרה נודע לי על האסיפה הזאת והשתוממתי מאד: הנה נמצאו בניו-יורק הסואנת אנשים המתאספים לשמוע ולדון על יצירה אחת שנדפסה במאסף. האמינו לי, כי על אף עייפותי מישיבות במשך יום שלם, שבהם התחבטנו וחיפשנו דרכים ואמצעים נגד ה'סטררא אחרא' שמא, חלילה, תבוא מפריצה זו או אחרת. באתי אליכם כדי לשמוע על אותה יצירה, שבהגיעה אל ידי בבית 'דבר' במסיבת חברי עשתה עלי רושם כביר ומוזר כאחד: אותה אהבה וחסד שהמשורר הביע ללשון, ללשון היוצרת החיה והמדוברת בפי ישובנו בארץ, אפשר להתגעגע עליה רק בגלות, כמשוררינו בימי הביניים, שהתעמקו באוצרות העבר שבספרותנו הקדומה – געגועים אין קץ למכורה, למולדת. גם חברי אברהם רגלסון המתאר לנו זאת בסגנונם כהד ובת-קול מהתקופה ההיא".
הח' רובשוב ייחד את הדיבור על המצב הפוליטי מסביב לאו"מ, על מצוקת חיי המחנות, בהם ביקר לא מזמן – מצוקה המחייבת את יהדות אמריקה הגדולה למעשים גדולים ביום ההכרעה.
כמעין מתגבר שפעו דברי אברהם רגלסון היוצר והעומד בראש "חברת השירה באמריקה", כשקרא וביאר כל פסוק ומשפט של הפואימה "חקוקות אותיותיך" – כאילו הוסיף במכחולו עוד צבעים למסכת המפוארת של יצירתו זו.
משה ליבוביץ
*זלמן רובשוב
, ששינה את שמו לזלמן שזר, והיה לימים נשיאה השלישי של מדינת ישראל
|
